Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 74b
וְהָתַנְיָא מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט דִּבְרֵי חֲכָמִים רַבִּי אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט
Traduction
And it is taught in a baraita: If a husband says to his wife: This is your bill of divorce from today and after my death, then this is both a valid bill of divorce and not a valid bill of divorce. This is the statement of the Rabbis. Rabbi Yehuda HaNasi disagrees and says: A case like this is a valid bill of divorce without any uncertainty. This teaches that Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis disagree only in this case, but everyone agrees that when he employed the language: On the condition, it is as though he stipulated: From now.
Rachi non traduit
והתניא. בניחותא דשמעינן מינה מדאצטריכו לאיפלוגי בהא מכלל דבעל מנת מודו:
וּלְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר בְּעַל מְנָת פְּלִיגִי אַדְּמִיפַּלְגִי בְּמֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה (לִיפַּלְגִי) [לִיפַּלְגוּ] בְּעַל מְנָת לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי
Traduction
The Gemara asks: And according to Rav Yehuda, who said that Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis disagree about one who employs the language: On the condition, rather than disagreeing with regard to the case where the husband said: From today and after my death, let them disagree with regard to the case where the husband said: On the condition. The Gemara answers that the baraita uses this case to inform you about the far-reaching nature of the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who is certain that the bill of divorce is valid.
Rachi non traduit
ולרב יהודה. אדמיפלגי בהך מתניתא במהיום ולאחר מיתה לאשמועינן דבעל מנת פסלי רבנן וכ''ש הא:
ומשני להכי איפליגו בהכי להודיעך כחו דרבי מיהו רבנן בעל מנת נמי פסלי:
Tossefoth non traduit
אדמיפלגי במהיום ולאחר מיתה ליפלגי בעל מנת. תימה דודאי אי הוה שמעינן מילתא דרבנן במהיום אי הוו פליגי בע''מ הוה פריך שפיר אבל אין ענין זה לזה כלום דאפילו הוו אמרי רבנן בעל מנת גט ואינו גט דלמא במהיום הוו מודו דהוי גט גמור דתנאה הוי או שמא לא הוי גט כלל דחזרה הוי ועוד דמשמע ליפלגו בעל מנת דבעל מנת יאמרו חכמים גט ואינו גט הא סבר רב יהודה דבעל מנת לא הוי גט כלל אלא לכשיתן ונראה לר''י דלרב יהודה לכשיתן הוי גט ודאי אבל עד שיתן הוי ספק והוי גט ואינו גט דמספקא ליה באומר על מנת אי כמעכשיו דמי ואין סברא לומר כלל דלרב יהודה עד שיתן ודאי לא הוי גט דפשיטא ליה דלרבנן דרבי ע''מ לאו כאומר מעכשיו דמי אע''ג דבמהיום ולאחר מיתה מספקא להו דא''כ הוה אפכא מר' יוחנן דלרבי יוחנן בע''מ מודו רבנן לרבי דהוי כאומר מעכשיו דמי ובמהיום ולאחר מיתה אין מעשה נגמר מיד לרבנן א''כ ע''מ הוי טפי כאומר מעכשיו ממהיום ולאחר מיתה ולהכי פריך וליפלגו בעל מנת וישמיענו דאפי' בעל מנת לרבנן גט ואינו גט כ''ש במהיום ולאחר מיתה וליכא למימר דאי הוו פליגי בע''מ הוה אמינא מהיום ולאחר מיתה לא הוי גט כלל לרבנן דא''כ מתני' דקתני מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט אמאן תרמייה ועוד יש לומר דהכי קאמר אדמיפלגי במהיום ולאחר מיתה ולא השמיענו בהך ברייתא אלא מילתא דרבי דמילתייהו דרבנן דאמרי גט ואינו גט תנא לה במתני' לפלוג בע''מ ולאשמועינן מילתא דתרוייהו דאינה שנויה בשום דוכתא ועוד הארכתי בפרק האומר בקידושין (דף ס.):
וְלִיפַּלְגוּ בְּעַל מְנָת וּלְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּרַבָּנַן כֹּחַ דְּהֶיתֵּירָא עֲדִיף לֵיהּ
Traduction
The Gemara challenges: And let them disagree about: On the condition, to convey to you the far-reaching nature of the opinion of the Rabbis, who do not hold that the phrase: On the condition, is considered to be like the phrase: From now, as this ruling is a more general matter. The Gemara answers: It is preferable to emphasize the power of leniency, and therefore it is preferable to teach the degree to which Rabbi Yehuda HaNasi is lenient.
עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְכוּ' פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא קְפִידֵיהּ לָאו קְפִידָא וּלְזָרֹזַהּ קָאָתֵי קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
§ The mishna teaches: If a husband said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me money from now until the conclusion of thirty days, if she gives the money to him within thirty days she is divorced, and if not she is not divorced. The Gemara asks: Isn’t that obvious, since everything depends on whether or not the condition was fulfilled? The Gemara answers: No, the halakha that the divorce does not take effect unless she gives the money by that time needs to be said, lest you say that the concern of the husband that his wife will give him the money within a specific time frame is not a real concern, and he comes only to galvanize her. Although he wishes to receive this money as soon as possible, in truth he does not care if he receives it later. Therefore, it teaches us that his statement is a valid condition, and if she does not fulfill it then it is not a valid bill of divorce.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן כּוּ' מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי מַעֲשֶׂה
Traduction
§ The mishna teaches that Rabban Shimon ben Gamliel said: There was an incident in the city of Tzaidan involving one who said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me my coat, and she lost his coat. And the Rabbis said that she should give him the value of that coat, and by doing so she fulfills the condition and is divorced. The Gemara asks: What did Rabban Shimon ben Gamliel teach before, such that he now teaches and cites an incident which is similar to it? This incident does not seem to be referring to what was stated immediately before in the mishna.
Rachi non traduit
מאי תנא. לעיל מינה בדמים דקתני מעשה בצידן כו' מאי ראיה אין שונין מעשה אלא לראיה:
חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי אִם אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִיצְטְלִיתִי וְאָבְדָה אִיצְטְלִיתוֹ אִיצְטְלִיתִי דַּוְקָא קָאָמַר לַהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ וְאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַעֲשֶׂה נָמֵי בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִצְטְלִיתִי וְאָבְדָה אִצְטְלִיתוֹ וְאָמְרוּ חֲכָמִים תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ
Traduction
The Gemara answers: The mishna is incomplete and this is what it is teaching: If the husband said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me my coat, and she lost his coat, then since he specifically stated to her: Give me my coat, she cannot give him its value instead. And since she has lost the coat, the bill of divorce is not valid; this is the opinion of the Rabbis. Rabban Shimon ben Gamliel says: In such a case she can give him its value. And Rabban Shimon ben Gamliel said in support of his statement: There was an incident also in the city of Tzaidan involving one who said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me my coat, and she lost his coat. And the Rabbis said that she should give him its value.
Rachi non traduit
תתן את דמיה. דלא איכוין אלא להרווחה דידיה:
Tossefoth non traduit
חסורי מיחסרא וכו'. וא''ת למה הוצרך להגיה דפליגי רבנן אדרבן שמעון בן גמליאל מנא ליה דפליגי עליה ואומר ר''י דקבלה היתה בידו דפליגי רבנן (ושהלכה כמותו ולא כרשב''ג כדמיירי בסמוך):
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז וְחָזַר וְאָמַר לָהּ מְחוּלִים לָךְ מַהוּ
Traduction
Rabbi Asi raised a dilemma before Rabbi Yoḥanan: If a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me two hundred dinars, and afterward he returned and said to her: It is waived for you, then what is the halakha?
Rachi non traduit
מהו. מי הויא הך מחילה קיום תנאי כאילו נתנתן לו או לא:
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן תִּיבְּעֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
Traduction
He explained his question in detail: Let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis, and let the dilemma be raised according to the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
תיבעי לרבנן. דאמרי דמים לאו במקום איצטלית קיימי ודמים לאו איצטלית הן אבל הכא הא אחלינהו והוי כאילו קבל מעות ממש דמחילה כקבלה:
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא דְּלָא אַחֲלַהּ גַּבָּהּ אֲבָל הָכָא הָא קָאָמַר לַהּ מְחוּלִים לָךְ אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא קָאָמַר אֶלָּא דְּקָא מְפַיְּיסָה לֵיהּ בִּדְמֵי אֲבָל לִגְמָרֵי לָא אֲמַר לֵיהּ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת
Traduction
Let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis: One can say that only there do the Rabbis state their opinion that she is not divorced if the condition is not fulfilled and she gives him his coat, because he did not waive his claim to it; but here he says to her: It is waived for you, so they are divorced. Or perhaps one can say that even Rabban Shimon ben Gamliel states that she can be divorced even if he does not receive the coat only there, as she appeases him by giving him money, i.e., the condition is considered to be fulfilled due to the fact that he received the value of the coat; but in a case where he waives the condition entirely, no, because he does not receive anything from her. Rabbi Yoḥanan said to him in response: She is not divorced, because the condition has not been fulfilled.
אֵיתִיבֵיהּ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ קוּנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם וְאוֹמֵר הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי
Traduction
He raised an objection to his opinion from a mishna (Nedarim 63b): In the case of one who says to another: Benefiting from me is konam for you, meaning it is prohibited for you to derive benefit from me, if you do not give my son one kor of wheat and two barrels of wine as a wedding gift, Rabbi Meir says: It is prohibited for this other person to benefit from the person who took the vow until he gives his son the gift. And the Rabbis say: Even this individual who took the vow can dissolve his vow without the consent of a halakhic authority, and he does this by saying: I hereby consider it as though I have received the gift from you. Based on this mishna, it would seem that if the husband forgives his wife the money that she owes him, it should be considered as if he received it, and the bill of divorce should be valid.
Rachi non traduit
קונם שאתה נהנה לי. קונם תהא עליך כל הנאה שתהנה ממני:
אף זה. אם רצה הנודר יכול להתירו מאיליו בלא שאלת התרת חכם ואומר לו הריני כאילו התקבלתי אלמא מחילה כקבלה:
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם לְצַעוֹרַהּ קָא מְכַוֵּין וְלָא צַיעֲרַהּ הָכָא מִשּׁוּם הַרְווֹחָה הוּא וְהָא לָא אִיצְטְרִיךְ
Traduction
The Gemara rejects this: How can these cases be compared? There, in the case of a bill of divorce, he intends to vex her, and until she pays him he did not vex her. If he forgives this condition, his initial intention has not been fulfilled. Here, in the case of the vow, the reason the father took the vow is for the sake of profit; he wants his son to receive a valuable gift, but subsequently the one who took the vow decides that it was not necessary. Therefore, he can waive his claim.
Rachi non traduit
משום הרווחה. שהיה צריך לצורך בנו:
הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לַאֲרִיסֵיהּ כּוּלֵּי עָלְמָא דְּלוּ תְּלָת דָּלָווֹתָא וְאָכְלִי רִיבְעָא אַתְּ דְּלִי אַרְבְּעָה וֶאֱכוֹל תִּילְתָּא לְסוֹף אֲתָא מִיטְרָא
Traduction
The Gemara relates an incident of a certain man who said to his sharecropper: Everyone waters the field three times during the season, and they consume, i.e., receive as payment, one quarter of the crops from the field. Will you water four times and consume as your payment one-third of the produce? Ultimately, rain came when the sharecropper would have needed to water a fourth time, and so he did not need to water the field a fourth time. The question was presented to the Sages: Is the sharecropper still entitled to receive one-third of the produce since he was prepared to water the field four times, although ultimately it was not necessary to do so?
Rachi non traduit
תלתא דלוותא. כל שאר האריסים שבמקום זה משקין התבואה שלש פעמים בשנה:
ושקלי ריבעא. ומנהג האריסין ליטול רביע התבואה בשביל טורח חרישה וזריעה וניכוש והשקאה וכל צרכי השדה:
את דלי ארבע. השקה את השדה ארבעה פעמים:
אתא מטרא. בזמן השקאה רביעית:
אָמַר רַב יוֹסֵף הָא לָא דְּלָה רַבָּה אָמַר הָא לָא אִיצְטְרִיכָא
Traduction
Rav Yosef said: But he did not water the field a fourth time, so the condition was not fulfilled. Consequently, he deserves the same as the other sharecroppers, and receives only one quarter of the produce. Rabba said: But it was not necessary to water the field the fourth time because the rain fell to the benefit of the sharecropper, and therefore he should receive one-third of the produce.
Rachi non traduit
הא לא דלה. ולא שקיל אלא ריבעא כמנהג המקום:
הא לא איצטריך. ומזלו גרם:
Tossefoth non traduit
רבה אמר הא לא איצטריך. וא''ת דבפרק האומנין (ב''מ דף עז. ושם) אמרי' שכר את הפועלים ואתא מטרא הפסד דפועלים וי''ל דשאני התם שאינו אלא שכיר יום שלא שכרו בעל הבית אלא לדלות וכיון שלא הוצרך אינו שכירו אבל הכא שהוא אריס ועושה כל מלאכות שבשדה ויש לו חלק בקרקע כמו בעל השדה ומיד כשהתנה עמו לדלות ארבעה זכה בשליש שדה ואפי' אתא מטרא ולא איצטריך כמו שאר אריסים דמשמע דנטלי רבעא ואפילו לא יצטרכו לדלות ורב יוסף סבר כיון דמשנה עצמו משאר אריסות אמרינן הא לא דלה:

לֵימָא רַב יוֹסֵף דְּאָמַר כְּרַבָּנַן וְרַבָּה דְּאָמַר כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
Traduction
The Gemara asks: Shall we say that Rav Yosef said his ruling in accordance with the opinion of the Rabbis, who require that the condition of the bill of divorce be fulfilled, and that Rabba said his ruling in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, that it is not the fulfillment of the specifics of the condition that matter but the fulfillment of the intent of the condition?
Rachi non traduit
כרבן שמעון. דדמים במקום אצטלית הכא נמי מטר במקום השקאה:
וְתִיסְבְּרָא וְהָא קַיְימָא לַן הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה וּבְהָא אֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
Traduction
The Gemara asks: And how can you understand it in this way? But don’t we maintain that in all of their disputes the halakha is in accordance with the opinion of Rabba when he disagrees with Rav Yosef? And with regard to this halakha we maintain that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. If so, this presents a contradiction between one halakha and another.
Rachi non traduit
הלכתא כרבה. בכל מקום שנחלק עם רב יוסף חוץ משדה ענין ומחצה:
אין הלכה כרבן שמעון. דאמר לקמן חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה:
Tossefoth non traduit
הא קיי''ל הלכתא כרבה. מכאן משמע דבכולי הש''ס הלכתא כרבה לגבי רב יוסף מדלא קאמר והא בהא קיי''ל כרבה כדקאמר ובהא לא קיי''ל כרשב''ג ודלא כאומר הא דקאמר הילכתא כרבה לגבי רב יוסף בר משדה ענין ומחצה היינו דוקא במילי דאיפלגו בבבא בתרא והא דאיצטריך הש''ס לפסוק הלכה בקידושין בפרק קמא (דף ט.) כרבה גבי שיראי לא צריכי שומא פירשנו שם [ד''ה והילכתא]:
אֶלָּא לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן רַב יוֹסֵף כְּרַבָּנַן וְרַבָּה אָמַר לָךְ אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא דִּלְצַעוֹרַהּ קָא מִיכַּוֵּין אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם הַרְווֹחָה הוּא וְהָא לָא אִיצְטְרִיךְ
Traduction
Rather, according to both opinions, this dispute is actually in accordance with the opinion of the Rabbis. Rav Yosef clearly rules in accordance with the Rabbis. And Rabba could have said to you: I was saying my statement even according to the opinion of the Rabbis, as the Rabbis are saying there that she is not divorced if she does not return the coat itself only when the husband intends to vex her, and if she does not need to give the coat itself she will not be vexed, as it is not difficult for her to give him its value. But here, in the case of watering the field, the reason the owner is making the condition is only for the sake of increasing his profit, and it was not necessary to actually water the field.
Rachi non traduit
הכי גרסי' אלא לעולם כרבנן. כלומר תרוייהו אליבא דרבנן אמרי לה:
דלצעורה איכוון. דסתם מגרש את אשתו מתוך איבה הוא מגרשה הלכך מספיקא אמרי' לצעורה איכוון ולא תלינן למימר להרווחה איכוון לקולא:
תְּנַן הָתָם בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה נִטְמָן יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חָלוּט לוֹ הִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁיְּהֵא חוֹלֵשׁ אֶת מְעוֹתָיו לַלִּשְׁכָּה וִיהֵא שׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס וְאֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה הַלָּה יָבוֹא וְיִטּוֹל אֶת מְעוֹתָיו
Traduction
§ With regard to the redemption of houses in walled cities, we learned elsewhere in a mishna (Arakhin 31b) that if a house was sold and not redeemed by its owners within twelve months it remains permanently in the possession of the purchaser. The Gemara describes this: At first the purchaser would hide for all of the final day of the twelfth month so that the house would be confirmed as his (see Leviticus 25:29–30). Because the purchaser was in hiding, the seller would be unable to redeem the house from him. Hillel the Elder instituted an ordinance whereby the seller may deposit [ḥolesh] his redemption money in the Temple treasury chamber, and then he may break the door of his house and enter and take possession. And when that purchaser wishes, he should come and take his money from the Temple treasury.
Rachi non traduit
תנן התם. במס' ערכין (דף לא:):
היה נטמן. הקונה בית בעיר חומה היה נטמן יום שנים עשר חודש שלא ימצאנו המוכר לתת מעותיו כדי שיהא חלוט לו כדכתיב (ויקרא כ''ה:ל') ואם לא יגאל עד מלאת לו וגו':
חולש. זורק כמו חולש על גוים (ישעיהו י''ד:י''ב) מטיל גורל:
ללשכה. מתוקנת לכך:
ויהא שובר הדלת. של ביתו ונכנס:
וְאָמַר רָבָא מִתַּקָּנָתוֹ שֶׁל הִלֵּל נִשְׁמַע הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז וְנָתְנָה לוֹ מִדַּעְתּוֹ מְגוֹרֶשֶׁת עַל כּוֹרְחוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת
Traduction
And Rava says: From the ordinance of Hillel we learn that if one says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will give me two hundred dinars, and she gave him the money with his consent, then she is divorced. If she gave it to him against his will then she is not divorced.
Rachi non traduit
מתקנתו של הלל. דאיצטריך לתקוני נתינה על כרחו תהא נתינה:
מִדְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי נְתִינָה בְּעַל כּוּרְחֵיהּ דְּהָוְיָא לַהּ נְתִינָה
Traduction
How does Rava prove this? From the fact that it was necessary for Hillel to institute a unique ordinance in the case of houses in walled cities whereby giving against the will of the receiver is considered giving.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source